<h1>פסקי חזקה לרבינו ברוך ספרדי ז"ל</h1>
<h2>דף כג.</h2>
ואין חזקה לנזקין בקוטרא ובית הכסא ודדמו להו. והילכתא השותפין מחזיקין זה על זה. והיכא דאיסתלוק מעידין זה לזה, דקיימא לן דכל היכא דסליק נפשיה מסתלק. והילכתא שותפין כשמירה בבעלים דמו דפטירי. ואי יומי עסקי כל חד יומיה, מיחייבי בגנבה ואבידה. ואשת איש שאמרה בשעת מיתה דבר פלוני לפלוני, אם אין הבעל מאמין יעשה פירוש לפירושה.
<h2>דף כח.</h2>
היכא דאחזיק איניש בביתא ודר ביה תלת שנין מיום ליום, אי נמי כל מידי דשימושיה תדיר ואישתמיש ביה תלת שנין, ואתא מריה קמא וערער עליה וטעין האי מחזיק מינך זבינתיה, קני ליה. דאמר רבה שתא קמייתא מזדהר איניש בשטריה תרתי תלת שנין מזדהר, טפי לא מזדהר. וה"מ דלא מיחה מרה קמא. והיכי דמיא מחאה, דאמר להו לתרי חזו פלניא גזלנא הוא ואנא תבענא ליה בדינא. והוא דאיכא סהדי דידע באחזוקי האי, ואי לא ידע, אפילו לכמה שני לא הויא חזקה. והיכא דקים לן דלא מטיא מחאה קמי מחזיק, לא הויא מחאה.
<h2>דף לו:</h2>
שדה בית הבעל חזקתה אכילת שלש פירות, ובלבד שתהא שנה בינונית שלימה, דאכילת פירות עיקר חזקה, דאי ניר לא הויא חזקה. ושדה האילן עד שיאכל כל מין מפרותיה שלש פעמים. כללא דמילתא, האי חזקה עיקרה הנאה מפירות הקרקע. וכל היכא דלא איתהני שלש פירי לא אחזיק. וכל היכא דלאו אתרא דקפידא, כגון דאפיק כורא ועייל כורא, לית בה חזקה.
<h2>דף מא:</h2>
והיכא דירית מאבוה ארעא ואכלה שני חזקה, אי איכא סהדי דקם בה אבוה חד יומא לא צריך טענה. ואע"ג דאיהו לא טעין אנן טענינן ליה. ולוקח נמי דאכל שלש שנים, אי איכא סהדי דקם בה מוכר משהו לא מיצטריך טענתא. וכל היכא דאיכא למימר מיגו מהימן.
<h2>דף מב.</h2>
אלו שאין להם חזקה, אריסי בתי אבות ואפוטרופין ואומנין כגון שתלא וכיוצא בו, והגזלנים, האב בנכסי בנו בחייו, והבן בנכסי אביו והוא שלא חלקו, האיש בנכסי אשתו, והאשה בנכסי בעלה, ונכסי אשת איש, וישראל הבא מחמת גוי בלא שטר, וגוי עצמו. ובמטלטלי היכא דתפיס איניש חפצא בידיה ואתא אחרינא ואמר דידי הוא, אמר ליה דידך הוה וזבנתיה מינך מהימן, וה"מ במידי דאינו עשוי להשאיל ולהשכיר אבל במידי דעשוי לכך אינו נאמן. והאומן מ"מ אין לו חזקה, והוא דראה. אמר ר"ל הגודרות אין להם חזקה לאלתר אבל יש להם חזקה לאחר ג"ש.
<h2>דף מב:</h2>
ואין חזקה לנזקין בקוטרא ובית הכסא ודדמו להו. והילכתא השותפין מחזיקין זה על זה. והיכא דאיסתלוק מעידין זה לזה, דקיימא לן דכל היכא דסליק נפשיה מסתלק. והילכתא שותפין כשמירה בבעלים דמו דפטירי. ואי יומי עסקי כל חד יומיה, מיחייבי בגנבה ואבידה. ואשת איש שאמרה בשעת מיתה דבר פלוני לפלוני, אם אין הבעל מאמין יעשה פירוש לפירושה.
<h2>דף מח.</h2>
והיכא דתליוה וזבין, זביניה זביני, דאגב אונסיה גמר ומקני. ואי כתב ליה מודעא באונסיה שפיר דמי, וצריכי סהדי לאסהודי דידעי באונסיה והמוכר שדה לאשתו במעות טמונין, לא קנתה, ואם מת יורשי האיש יורשין דאמ[רינן] לגלות זוזי בעאי. אבל אי זבין בזוזי מפורסמי קצת, קנתה והבעל אוכל פירות. יהיב לה מתנה, קנתה ואין הבעל אוכל פירות.
<h2>דף נא:</h2>
והיכא דתליוה וזבין, זביניה זביני, דאגב אונסיה גמר ומקני. ואי כתב ליה מודעא באונסיה שפיר דמי, וצריכי סהדי לאסהודי דידעי באונסיה והמוכר שדה לאשתו במעות טמונין, לא קנתה, ואם מת יורשי האיש יורשין דאמ[רינן] לגלות זוזי בעאי. אבל אי זבין בזוזי מפורסמי קצת, קנתה והבעל אוכל פירות. יהיב לה מתנה, קנתה ואין הבעל אוכל פירות.
<h2>דף נב:</h2>
והיכא דזבין איניש מחבריה ביתא, כיון דמסר ליה מפתחיה קני. ואי זבין מיניה ארעא וא"ל לך חזק וקנה. ואי הוה קמיה לא בעי למימר ליה לך חזק וקנה. ואזל איהו נעל או גדר או פרץ כל שהו קנה. והוא הדין למתנה. והיכא דמית ליה גיורא דלית ליה זרעא ירית, וקדם אחד מישראל ואשבח בגופא דארעא שום שבח אי נמי אישתמש בה שום שימושא, איקניא ליה. אבל באכילת פירא לא איקניא ליה. והני מילי דקני, מידי דאיכוון למיקנייה, אבל מידי דלא איכוון למיקנייה לא. משכחת בין תרי חזקי, דעיקר ההוא אתהנויי מחזיק מגופה, ועיקר האי אשתמושי מחזיק בגופה, בין לאשבוחי בין לצורכיה כמצעי דרב ששת.
<h2>דף נז:</h2>
מאן דאחזיק באתרא בחצר שותפין במילתא דקביעא דתליא בקפידא, כגון מחיצה לבהמתו וכותה שלש שנים, קנה ליה ההוא אתרא. ומאן דאחזיק בשפכי ונטפי וזיזי, כל כה"ג בדחבריה, לא מצי תוב למחויי.
